המפסטד הית

מה רואים בהמפסטד הית'?

השאלה האמיתית היא – מה לא רואים שם? כי אומנם מדובר ב"סתם" פארק ציבורי, אבל איזה פארק! המפסטד הית' משתרע על פני כ-790 דונם של שטחים פתוחים ויערות טבעיים, מה שהופך אותו לאחד הפארקים הגדולים ביותר בלונדון (גדול פי שניים מהייד פארק!). אבל לא הגודל קובע כאן, אלא המגוון המדהים של הנופים והאפשרויות.

עצים

נתחיל מהדבר הבולט ביותר – העצים. המפסטד הית' מכוסה ביערות עתיקים ומרשימים של אלונים, אשוחים ועצי בוק שחלקם בני מאות שנים. השבילים המתפתלים בין גזעיהם המסולסלים יוצרים תחושה של הליכה בארץ אגדות, במיוחד בעונות כמו הסתיו, כשהכל מתפרץ בצבעי שלכת מרהיבים. זה נראה כל כך שונה מכל דבר אחר בלונדון, שקשה להאמין שזה אותו המקום.

שדות ירוקים

היער הוא רק ההתחלה. בין העצים מסתתרות מרחבים פתוחים של שדות ירוקים ואחו פורח, שמזמינים פיקניקים שלווים או אפילו רכיבה על סוסים (כן, יש שם חווה שמאפשרת את זה!). יש גם כמה גבעות קטנות, ששיאן הוא "פרלימנט היל" בגובה 98 מטר – לא הר אוורסט, אבל מספיק גבוה כדי לספק תצפית עוצרת נשימה על קו הרקיע של לונדון כולה.

מים

איך אפשר לשכוח את המים? בהית' תמצאו לא פחות מ-25 בריכות חורף טבעיות, שמספקות מקלט לברווזים, ברבורים ושלל בעלי כנף אחרים. יש גם שלוש בריכות שחייה ציבוריות באוויר הפתוח, כולל הבריכה המפורסמת בפונד ללנדס שנפתחה כבר ב-1777 – חוויה ייחודית להתרענן בחיק הטבע (רק לא לשכוח להביא בגד ים!).

ועוד הרבה מעבר לכך

כל אלה, בתוספת מגרשי משחקים, גני פרחים, אנדרטאות היסטוריות ועוד פינות חמד רבות, הופכים את המפסטד הית' למעין גן עדן אורבני. זה מרחב שלם של הרפתקאות, גילויים והשראה, שאפשר לחקור אותו שוב ושוב בלי להתעייף. אבל זה לא תמיד היה ככה. בשביל להבין באמת את הקסם של המקום, צריך להכיר את הסיפור המופלא שמאחוריו.

כל מה שאפשר לעשות בהמפסטד הית'

אחרי שאנחנו מכירים את המקום והסיפור שלו קצת יותר לעומק, בטח עולה השאלה – אז מה בפועל עושים שם? במה ממלאים את הזמן כשמגיעים לביקור בהית'? ובכן, יש המון אפשרויות – בין אם אתם חובבי ספורט, מחפשים פעילות משפחתית, או סתם רוצים להירגע ולנפוש בטבע.

אחת הדרכים הקלאסיות והפופולריות ביותר לחוות את ההית' היא פשוט לצעוד בו. השבילים המתפתלים בין העצים, הגבעות והבריכות כמו מזמינים להליכה איטית ומהורהרת, ואפשר בקלות לבלות שעות בצעידות מהפנטות. בדרך אפשר להיתקל בפינות מפתיעות כמו חורשת עצים עתיקה, או חורבות בית ספר מימי הביניים. יש גם מסלולים מסומנים להליכה ברמות קושי שונות, מהקלילים ביותר ועד למסלול "12 הבריכות" האתגרי (שעובר, איך לא, ליד 12 בריכות שונות).

אם אתם יותר בקטע של אקשן, תשמחו לגלות שיש בהית' מגוון מרשים של מתקני ספורט ופעילויות אתגריות. בשטח הפארק תמצאו 16 מגרשי טניס, מגרשי כדורגל ורוגבי, בריכות שחייה (כולל בריכה מחוממת לחורף), מתחם לרכיבת אופניים, ואפילו מתקני כושר מפוזרים לאורך השבילים. יש גם מדשאות ענקיות שאידאליות למשחקי כדור או פריזבי משפחתיים.

ואם אתם מחפשים משהו באמת מיוחד – מה דעתכם על טיפוס על עצים? ההית' ידוע כ"גן העדן לטיפוס עצים" ויש בו עשרות עצים עתיקים שכמו נבראו לטפס עליהם. יש אפילו קבוצות מאורגנות שמגיעות במיוחד כדי ללמוד ולתרגל את הספורט הלא שגרתי הזה. רק בבקשה, תיזהרו ותקפידו על בטיחות!

לצד כל אלו, המפסטד הית' הוא גם מוקד תרבות ובילוי שוקק. בדשאים ובחורשות שלו מתקיימים לאורך הקיץ פסטיבלי מוזיקה, הופעות תיאטרון ושווקי אומנות שמושכים אליהם קהל רב. יש גם בית קפה מקסים בלב הפארק, "קפה היער", שהוא נקודת מפגש מועדפת על מקומיים ותיירים כאחד. ובימי ראשון, מגיעים אל "פרלימנט היל" נואמי "הייד פארק קורנר" הידועים שמשתפים את העוברים והשבים במחשבותיהם על החיים, היקום וכל השאר – חוויה לונדונית ייחודית שאסור לפספס.

אז כמו שאתם רואים, ההית' נותן מענה לכל סוג של מבקר ולכל סוג של אווירה. בין אם תרצו להתאמן, ליהנות מהטבע, לקחת את הילדים להרפתקה או פשוט לברוח קצת משגרת היום – זהו המקום המושלם. אבל איך מגיעים אליו בכלל? על זה בדיוק בפרק הבא.

דרכי הגעה להמפסטד הית'

אז החלטנו שאנחנו רוצים לבקר בהית' הקסום הזה. מצוין! אבל איך בדיוק עושים את זה? בעיקרון, להגיע להמפסטד הית' די קל, במיוחד בהתחשב בגודל שלו ובקרבה היחסית למרכז לונדון. הנה כמה דרכים עיקריות:

• ברכבת התחתית: תחנות Hampstead ו-Belsize Park על הקו הצפוני (Northern Line) הן הקרובות ביותר להית' ומשם אפשר להגיע אליו תוך 10-15 דקות הליכה. תחנת Golder's Green על אותו הקו נמצאת בקצה הצפון-מערבי של הפארק, אם רוצים להתחיל משם.
• באוטובוס: קווי האוטובוס 24, 46, 168, 268, ו-C11 כולם עוצרים ליד ההית'. הנסיעה מהתחנות המרכזיות כמו טרפלגר סקוור או קמדן טאון אורכת בדרך כלל כ-30-40 דקות, תלוי בתנועה כמובן.
• ברכבת: תחנת Gospel Oak על קו ה-Overground יושבת בול במרכז החלק הצפוני של הפארק. מהתחנה אפשר להיכנס ישר פנימה ולהתחיל את המסע.
• ברכב פרטי: להגיע להית' ברכב זה אפשרי, אבל לא כדאי. החניה באזור מוגבלת מאוד, ובכל מקרה, אין דרך טובה יותר לחוות את ההית' מאשר ברגליים. אם אין ברירה, הכתובת למערכת הניווט תהיה Millfield Ln, London NW6 6HS.
• ברגל או באופניים: בגלל הגודל והמרכזיות של המפסטד הית', הוא נגיש מהרבה שכונות בצפון העיר. אם אתם כבר נמצאים באזור המפסטד, בלסייז פארק או גולדרס גרין, תוכלו פשוט להגיע ברגל תוך חצי שעה בערך. שימו לב שיש גם מסלול אופניים מסומן שעובר דרך הפארק ממזרח למערב, אם זה יותר הקטע שלכם.

   

קחו בחשבון: המפסטד הית' הוא פארק ציבורי פתוח, ולכן אין בו שעות פתיחה או סגירה רשמיות. עם זאת, מומלץ להגיע בשעות האור ולהימנע מביקורים מאוחרים בלילה, פשוט כי מדובר בשטח פתוח גדול שלא תמיד מואר.

קבלו טיפ קטן ושימושי: בכניסות לפארק תמצאו מפות מודפסות שמסמנות את השבילים, האטרקציות והשירותים השונים. קחו אחת איתכם ואל תהססו להשתמש בה – זה יכול להציל לכם זמן וטעויות ניווט מיותרות (וגם מראה שאתם מקומיים אמיתיים).

קחו את הזמן שלכם

כמה זמן שווה להקדיש לביקור, זו שאלה שמעסיקה הרבה מבקרים, ואין עליה תשובה אוניברסלית מושלמת. זה ממש תלוי באופי שלכם, בהרכב של הקבוצה, ובכמה דברים אתם רוצים להספיק. אבל אנחנו יכולים לתת כמה קווים מנחים.

ובכן, אם אתם מהסוג שאוהב ללכת למטרה ולראות רק את ההיילייטס, סביר להניח ש-2-3 שעות בהית' יספיקו לכם. בפרק זמן כזה תוכלו לעשות את אחד ממסלולי ההליכה הקצרים, אולי לקפוץ לתצפית מ"פרלימנט היל", ליהנות מפיקניק קטן על הדשא, וזהו, משימה בוצעה.

אבל, אם באתם עד לכאן, אני מאוד ממליץ להקדיש להית' לפחות חצי יום, ואפילו יום שלם אם אפשר. ככה תוכלו בלי למהר לטייל בין העצים העתיקים, לבקר ליד כמה בריכות מים שונות, להתנסות בכמה מהמתקנים בו, ואולי אפילו לשבת קצת בבית הקפה או על המדשאות ופשוט לנשום את האוויר.

עם ילדים, כדאי אפילו לתכנן מראש יום שלם או אפילו כמה ביקורים חוזרים. יש כל כך הרבה פינות קסומות ומתחמים לגילוי, שקל "לאבד" בהן שעות בלי לשים לב. תנו להם את הזמן לחקור את האזורים הטבעיים, לנסות כמה מתקני משחק, ואולי אפילו להשתתף באחת מסדנאות הטבע שמתקיימות פה ושם.

לפעמים, המפסטד הית' הוא לא מקום להגיע אליו עם מטרה ברורה ותוכנית מסודרת. הוא בדיוק המקום להגיע אליו כדי לאבד את תחושת הזמן, לתת לסקרנות ולדמיון להוביל אותנו. זה בסדר גמור לטייל בלי מפה, לגלות פינות חבויות, ופשוט להקשיב לקצב הייחודי של הטבע.

אז כן, אם אין לכם זמן – אפילו ביקור קצרצר בהית' עדיין שווה את המאמץ. אבל אם תוכלו להרשות לעצמכם – הקדישו לו כמה שיותר, תנו לעצמכם להתמסר אליו בלי למהר. ותאמינו לי, ככל שתבלו בו יותר זמן, ככה הוא יגלה את הסוד האמיתי שלו – היופי שבהאטת הקצב, בנתינת המקום והזמן לדברים הפשוטים והיפים באמת.